למרות התדמית הקלילה של פורים, חז"ל ראו בו חג נצחי, כזה שיישאר איתנו גם כשכל האחרים לא יהיו רלוונטיים. מדרשי חז"ל – ומאוחר יותר וביתר עומק הזוהר, האר"י והחסידים – לא חשבו את מגילת אסתר לסיפור היסטורי, אלא לדרמה שכל הזמן מתרחשת: המאבק בין הטוב לרע, הענווה לגאווה, עץ הדעת לעץ החיים, ובין מה שניתן לדעת למה שמעבר לידיעה.

בסדרה זו נעסוק בסודות הרבים של חג הפורים, אותה נקודה באמצע החורף המנקזת אליה את אנרגיות השנה כולה: תהומות עמוקים ושמחה ללא גבולות, פתיחת הדלת לכל אדם, סעודות פרועות, שכרות ותחפושות; קרנבל יהודי. נביא מבט מזווית תורת הסוד על כל מאפייני החג, שנותן פשר לכל ההתנהגות התמוהה הזו ומתעמק בה. מתוך עיון בדרושי הזוהר ודרושי האר"י על מגילת אסתר ובכתבי החסידות ("מאור ושמש", ר' צדוק הכהן מלובלין ועוד) נזכה לנקודת מבט מחשבתית ונפשית, המזככת את הפוזיציה הנוקשה ולעיתים מנופחת שבה אנו מחזיקים לאורך השנה, ובכך הופכת אותנו לאנשים קרובים יותר לעצמם ולאמת הפנימית שלהם.

 ד"ר רועי הורן הוא מרצה לחסידות וקבלה, עורך ספרים. ספרו האחרון "הבעש"ט וקבלת האר"י" יצא בהוצאת בר אילן.