תורת הכוונות הלוריאנית, מבית מדרשו של האר"י במאה ה־16 בצפת, היא ספרות העוסקת בכוונה הפנימית של כל מעשה דתי. בבסיסה עומדת האמונה שכל פעולה דתית (מצווה, תפילה וכד') מייצרת התרחשות מיסטית בעולמות עליונים, ועל כן היא מצריכה כוונה מיוחדת בשעת הפעולה. מאז ועד היום, תורת הכוונות הצליחה להשפיע על העולם היהודי באופן חסר תקדים. היא התפשטה הן במרחב האירופאי והן במרחב העות'מאני, והתבססה בקהילות רבות שראו את האתוס והריטואל היהודי כיונק ממנה.
מהי מערכת הרעיונות המרכזית שמציעה תורת הכוונות? כיצד התגלגלה מהמאה ה־16 ועד לחסידות? בסדרה נתוודע לתורת הכוונות, נתחקה אחר מקורה בספרות הזוהר, ונפענח את הטקסטים המורכבים שהיא מכילה. נעסוק בין היתר בסעודות השבת, בטבילה במקווה, במנהג תיקון חצות ועוד.
ד"ר ביטי רואי היא חוקרת קבלה וחסידות במכון שכטר ובמכון שלום הרטמן. ספרה, "אהבת השכינה: מיסטיקה ופואטיקה בתיקוני הזוהר" (בר אילן, 2017), זכה בפרס מתנאל לספר הטוב במחשבת ישראל.