ישראל הקדומה ותרבותה היו חלק אינטגרלי מהמרחב הגיאוגרפי, ההיסטורי והתרבותי המכונה המזרח הקדום. הכרה זו במעמדה הלכה והתבררה עם התיעוד התרבותי העשיר שנחשף באמצעות ממצאים ארכיאולוגיים, שהחלו להתגלות במאה ה-19. חקר המקרא שהתפתח מאז אינו מניח אפשרות לקרוא את התנ"ך אלא מתוך היכרות עם התרבות המסופוטמית, המצרית, החיתית והכנענית, והיכרות עימן. במהלך הסדרה נסקור במבט על את הקשר הקיים בין הטקסטים המקראיים לסביבתם התרבותית והספרותית, ונציג מגוון רחב של זיקות והשפעות תרבותיות, המשתקפות בז'אנרים ספרותיים שונים: סיפורת, שירה, חוק, נבואה וספרות חכמה.

בין היתר נלמד על אודות השפעות בין-תרבותיות ועל הקריטריונים לזיהוין; פרשת חלום יעקב כאַב טיפוס של השפעה תרבותית; טקס שילוח השעיר וריטואלים פולחניים במקרא ובספרות החיתית; הנבואה האינטואיטיבית והופעותיה במכתבים הנבואיים ממארי; ספרות החוק המקראי ו"התכתבותה" עם קובצי החוקים במזרח הקדום; הקינה השומרית על חורבן העיר אוּר אל מול מגילת איכה; ההקבלות בין ספרות החכמה המקראית לספרות החכמה המסופוטמית והמצרית; שירת העלילה האוגריתית ומופעיה המובהקים בפרוזה ובשירה המקראית; ועוד.

ד"ר אסנת ברתור היא מרצה למקרא מאוניברסיטת תל אביב ועורכת דין בתחום המשפט הפלילי וזכויות אדם. ספריה – Reading Law as Narrative (2010) ו"מעשה בשבויה יפת תואר" (2013) עוסקים בהיבטים ספרותיים וסיפוריים של החוק המקראי.

לסדרות נוספות בנושא מקרא וספרות בית שני

לסדרות נוספות בנושא היסטוריה יהודית