יסודות המדע המודרני, כפי שאנו מכירים אותו היום, הונחו במאה ה־17, בתקופת המהפכה המדעית. הדימוי הנפוץ של התפתחות זו הוא שהמדע צמח תוך כדי קונפליקט עם הדת והממסד הדתי, שאותו מסמל משפטו של גלילאו. ואולם למעשה, מובילי המהפכה המדעית היו ברובם מאמינים שראו את הדת והמדע כמשלימים זה את זה. עם זאת, המתחים בין שני התחומים קיימים וראויים לעיוננו. גם הוגי דעות יהודיים נתנו את דעתם על היחסים בין הבנת העולם והכרת האל, והשאלות שהטרידו אותם מעסיקות רבים מאיתנו עד היום. הנה כמה דוגמאות לשאלות כאלה: האם אנו יכולים לזהות את חתימת ידו של האל בבריאה, כך שהמדע יכול להוליך אותנו להכרה בקיומו של אל בורא ומתכנן? האם קיומו של אל יודע־כול שולל את הבחירה החופשית של האדם? ומנגד, האם חוקי הטבע שהמדע מגלה שוללים בחירה כזאת? השיעורים בסדרה זו יעסקו בשאלות הקשורות ליחסי אמונה ומדע תוך כדי קריאה בכתבי הוגים שעסקו בשאלות אלה. נכיר גישות שונות מאוד זו מזו – אלוהיו של איינשטיין שונה מאלוהי ניוטון ומאלוהי הרמב"ם, כפי שגם המדע שלהם שונה – אך נזהה את החתירה לאמת והכמיהה לנשגב שמשותפות לגישות השונות הן בתחום המדע והן בתחום הדת.
ימימה בן מנחם היא פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בפילוסופיה. תחום עיסוקה העיקרי הוא פילוסופיה של המדע.
_
סדרות עיון עם מיטב החוקרים והחוקרות במקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, קבלה ועוד.
Outlook Calendar (.ics)
Google Calendar
אירועים נוספים בסדרה
עוד בבית אבי חי
