מגילת אסתר שונה משאר ספרי התנ"ך והיא בעלת אופי ייחודי משלה. תוכנה הסיפורי–עלילתי של המגילה וסגנונה המושך, הממשיך להיות אקטואלי לחיי היהודים בנֵכר עד היום, משכו אליה תשומת לב רבה של החכמים במהלך הדורות. למגילת אסתר יש מקום מרכזי בחיי התרבות והרוח היהודיים, ובמיוחד בשיח הציבורי סביב חג הפורים ו"שבת זכור". ככזו, היא זכתה לריבוי יוצא דופן של מדרשים ואגדות: אחד מהמדרשים המקיפים, ואולי המקיף ביותר שהגיע לידינו, הוא המדרש המכונה "אסתר רבה", שיצא לאור במהדורה מדעית בשנת תשע"ה.
מדרש אסתר רבה חושף בפנינו תמונה ססגונית ומלאת חיים של גיבורי המגילה ושל שושן הבירה, ומורכב מחטיבות ספרותיות בעלות מאפיינים לשוניים וסגנוניים שונים ומגוונים. בשל כך, קיימות במחקר הערכות שונות באשר לזמנו של המדרש ולמקום היווצרותו. מהו הרקע ההיסטורי הרחב למעשה המגילה המובא במדרש, ומהו הקשר שלו למקדש בארץ ישראל? מה היו ההתרחשויות הדרמטיות מאחורי הקלעים שהביאו להדחתה של ושתי ולהמלכתה של אסתר תחתיה? וכיצד נשמעה המריבה שנפלה בין העצים בשאלה על מי מהם ייתלה המן? במהלך הסדרה נעיין בטקסטים שונים מתוך המדרש, המביאים לידי ביטוי את עושרו ואת המגוון הרב של החומרים הכלולים בו, הן מבחינה סגנונית והן מבחינת פרשנית ורעיונית.
ארנון עצמון הוא פרופסור למדרש ואגדה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר־אילן. בשנת 2024 פרסם יחד עם פרופ' יוסף תבורי מהדורה מדעית חדשה למדרש אסתר רבה (הוצאת מפעל המדרש שליד מכון שכטר למדעי היהדות). בשנת 2021 הוציא לאור מונוגרפיה על מדרש פסיקתא דרב כהנא. בשנים האחרונות הוא מוביל פרויקט מחקרי רחב היקף, על מסורות הנוסח של מדרש תהלים.
Outlook Calendar (.ics)
Google Calendar
