בפרשת השבוע מופיע הפסוק: ״וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ״. (דברים ו, ה). רבי עקיבא חשב שהמשמעות של ״בכל נפשך״ היא ״אפילו נוטל את נפשך!״ – היינו, אפילו ברגע המוות. בפרק נציץ לסיפור מותו של רבי עקיבא, וניעזר ברעיונות של ויקטור פרנקל בכדי לשאול כיצד הוא הצליח למצוא משמעות אל מול הייסורים וחוסר השליטה.