טירונות (מתוך מופע הסיום של חממת היצירה "בין השורות")
13.03.25
מילים ולחן, שירה וגיטרה: אחיה נוטה
אֵין לִי אֲוִיר אֵין לִי מָה לְהַגִּיד.
כְּשֶׁהַשָּׁכֵן צוֹעֵק אֲנִי מַעֲדִיף לְהַדְחִיק,
כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר לְהַרְחִיק.
אֵין לִי עֵינַיִם, מָתַי כְּבָר רָאִיתִי חֲלוֹמוֹת,
לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה עוֹזֵר לִבְכּוֹת.
אַתָּה עֲדַיִן מְחַכֶּה לִי מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר,
מְחַפֶּה עָלַי הֲגַם שֶׁאֲנִי לֹא מַגִּיעַ,
וּבְכָל לַיְלָה כְּשֶׁאֲנִי מַזִּיעַ,
דּוֹחֵף אֶת הַמַּצָּעִים לַמְּכוֹנָה,
קוֹרֵא וְאַתְּ לֹא עוֹנָה.
מְשַׁחְרֵר צְעָקָה אִלֶּמֶת,
דִּמְמַת מָוֶת.
לַחֲזֹר שׁוּב וָשׁוּב וָשׁוּב.
מֵאֲחוֹרֵי הַתַּחְפֹּשֶׂת מִסְתַּתֵּר,
הַמַּפְתֵּחַ לֹא מִשְׁתַּחְרֵר,
לֹא יָשָׁן יוֹתֵר,
לֹא מִתְעוֹרֵר,
מִסְתַּחְרֵר.
אֵין לִי אֲוִיר אֵין לִי מָה לְהַגִּיד