הסופר הדגול ש"י עגנון היה למדן גדול, בעל היכרות מעמיקה עם הספרות היהודית על שלל רבדיה. בסדרה נבקש לבחון את אחד המאפיינים הבולטים והמוכרים ביותר ביצירתו: הדיאלוג המורכב והמרתק שהוא מנהל עם חז"ל.
מתי עגנון מצטט מדברי חז"ל? האם הוא מצטט נכון, או שמא מעקם קצת את הכתובים, ומדוע? וכיצד מעצב הדיאלוג שלו עם חז"ל את השיח הפרשני על אודות יצירתו? בסדרה נלמד כמה מסיפוריו: "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו", "עובדיה בעל מום", "מדירה לדירה" ו"מזל דגים"; ובאמצעותם נעמיק בדימויו של עגנון כגאון טקסטואלי.
פרופ' חיים וייס מלמד במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תחום התמחותו הוא ספרות חז"ל וקשריה עם הספרות העברית המודרנית.
