מדרגות לצמחונות

"לֹא תֹאכְלוּ כָל־נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא־תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד, כא). איסור זה חוזר פעמיים נוספות בספר שמות (כג: יט; לד: כו).

ככל הנראה זהו איסור על התאכזרות. אתה יכול לבשל גדי ואתה יכול להשתמש בחלב של בהמה, אבל בישול הגדי באותו החלב של אימו, שנועד להחיותו, זו כבר אכזריות מוגזמת. ההתאכזרות אינה כלפי הגדי, שכמובן אינו יודע במה מבשלים אותו, אבל יש כאן עניין סמלי. משהו פגום בנפשו של אדם שליבו אינו נחמץ לנוכח מצב קיצוני זה. המילים "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" הוצמדו לאיסור הזה כי יש ניגוד עמוק בין קדושה לאכזריות.

הגדי הוא כמובן רק דוגמה; הכוונה היא לכל חיה רכה בשנים. השאלה שחז"ל התמודדו איתה היא עד כמה להרחיב את משמעות האיסור הזה. האם נגיד שאסור בכלל לבשל יונקים בחלב? ומה לגבי אכילת בשר בחלב שלא בושלו יחד? ואיך נגיב במקרה של עוף? ההכרעה שלהם הייתה לבסוף ליצור הפרדה גמורה בין בשר לחלב. 

מתוך הדברים האלה עולה תמיהה רצינית: מדוע חכמים היו עסוקים כל כך במניעת החיבור של בשר וחלב ולא במעשה האכזרי האמיתי - שחיטת החיה, אכילתה וחליבתה לצורכי האדם? לשאלה הזאת התייחס באריכות הרב אברהם יצחק הכהן קוק. לתפיסתו, האידיאל הוא שאנשים לא יאכלו בשר, אבל זוהי רק שאיפה עתידית. לפי הרב קוק, המצב הנוכחי, שבו מותרת אכילת בשר, הינו פגום. לדבריו: "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו" (מתוך מאמרו אפיקים בנגב). בנוגע לנוסח האיסור בתורה אומר הרב קוק: "יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה לא למען יוכל הוא בחזקתו לעשוק אותו לעצמו, כי אם למען תוכל להניק את ילדה הרך, את הגדי שלה האהוב לה מחלב שדיה. הגדי הזה ראוי הוא שיתענג גם הוא על אהבת שדי אמו לפי תכונתו וטבעו [...] בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך קול אלהים בכח הקורא לך: 'לא תבשל גדי בחלב אמו'. לא!" (מתוך אפיקים בנגב).

אבל אם כך הדבר, למה התורה אינה אוסרת לגמרי על אכילת בשר, שהיא "חסרון מוסרי"? ולא די בזה, אלא שהתורה ממש גורמת לנו לשחוט בשר לטובת הקורבנות ואז לאכול אותו. תשובתו של הרב קוק היא שבמצב הנוכחי של האנושות ושל היחסים בין בני האדם זה כמעט אבסורד להתעסק בשאלה הזאת. לדבריו, זה מגוחך "להתחסד עם בעלי חיים" בזמן שבעולם קיים "שלטון הרשעה והשקר, שנאת עמים וקנאת לאומים, איבת גזעים ומריבת משפחות, המביאה להפיל חללים רבים ולשפך נחלי דמים". כאשר בני אדם הורגים את אחיהם, שנבראו בצלם אלוהים ממש, תהיה זו הצטדקות לעסוק ביחס לבעלי חיים. זה כמעט לא-מוסרי להיות רגישים לחיי הגדי בשעה שילדים מתים מרעב וממלחמות.

הרב קוק מוסיף ומסביר שפעמים רבות אנשים רשעים, שפוגעים בבני אדם אחרים, מחפשים איזה צד זכות להיתלות בו כדי לא להרגיש ממש רע עם עצמם. בעולם שבו צמחונות הופכת לאידיאל מעשי, אנשים יכולים להמשיך לנהוג ברשעות ולנקות את מצפונם על ידי יחס נאות לבעלי החיים. לפי הרב קוק, כל אדם חייב להפנים שיש מדרגות במוסר ובקדושה, והיחס לבני אדם הוא ממש קטגוריה נפרדת, נעלה על היחס לבעלי חיים. כל עוד לא ריפאנו את היחסים בין האנשים, זה בסדר לאכול בשר, וצריך האדם, כדברי קהלת, להיזהר מהיות צדיק הרבה. דווקא רגישות-יתר לבעלי חיים עלולה לגרום לנו לקהות חושים בנוגע למה שחשוב בהרבה - כללי המוסר שבין אדם לרעהו.

אני משער שאם אינכם אוכלים בשר מסיבות מוסריות, אתם מתרעמים כעת, ואם אתם אוכלי בשר, אתם נעים באי-נוחות כרגע. בדרך כלל כאשר דברים מעוררים אי-נחת משני עברי המתרס, זהו סימן שדברים אלה ראויים, לכל הפחות, לדיון ולמחשבה.

שבת שלום
מבוסס על פרק פרק 287 – פרשת ראה: "לא תבשל גדי בחלב אמו" בהסכת היומי "מקור להשראה"

תמונה ראשית: נוצרה באמצעות AI