סיפור מההפטרה

                                                   כריכת הספר (איור: אלעד ליפשיץ, עיצוב: סטודיו ד. אברמסון)

שבת בבוקר, יום יפה. קוראים בתורה בבית הכנסת את פרשת השבוע, ואחריה, כשכבר חשבנו שסיימנו, מופיע מעין נספח מהנביאים – ההפטרה. מה פירוש השם הפטרה, מתי היא באה לעולם ולשם מה? כיצד היא נבחרה מתוך שפע הטקסטים שבקובץ ספרי הנביאים הראשונים והאחרונים? האם יש קשר בינה ובין קריאת התורה, ואם כן – מה הוא? האם כל באי בתי הכנסת בכל עדות ישראל קוראים באותם שבתות וחגים את אותה הפרשה בדיוק?

בשאלות הללו עוסק "מסע בנביאים", ספרו החדש של פרופ' (אמריטוס) אביגדור שנאן, היועץ האקדמי של בית אבי חי. לרגל השקת הספר, המתמקד בייחוד בנבואות הנחמה על רקע התקופה המאתגרת הנוכחית, מסביר שנאן: "הספר עוסק בשבעה מנהגים שונים של קריאת ההפטרות, החל במנהגי ארץ ישראל ובבל בתקופת חז"ל וכלה במנהגים הנהוגים כיום בקהילות אשכנז, בעדות המזרח, באיטליה, בתימן ואצל הקראים. מרכז הספר הוא הדיון בקשרים הלשוניים והתוכניים בין ההפטרות לפרשת השבוע, וחומר מקראי ואגדי מלווה את הקשרים הללו. נוסף על זאת, מובאים בספר איורים, צילומים וממצאים ארכיאולוגיים. הספר אינו מביא את נוסח ההפטרות, אלא מתמקד רק בשאלת הקשרים שביניהן ובין פרשת השבוע".

כמה זמן אתה עובד עליו?

"כשלוש שנים, אף שברקע עיסוק רב שנים בהוראה ובמחקר נושא התפילה וחיי בית הכנסת".

תוכל לספר מהן בעצם ההפטרות? איך התפתח המנהג? מה הקשר בינן ובין הפרשה?

"ההפטרה היא מנהג קדום, כנראה מתקופת הבית השני, לקרוא לאחר קריאת התורה גם משהו מספרי הנביאים. מלכתחילה בא המנהג להדגיש - כנגד השומרונים, שקידשו רק את התורה - כי גם דברי הנביאים הם קודש, ואז בעצם אפשר היה לקרוא כמה פסוקים מאיזה ספר שרצה המפטיר. עם הזמן החלו לקבוע הפטרות קבועות; תחילה מנהג אחיד לחגים (וכאן הקשר תמיד ברור), ולבסוף לשבתות הרגילות. כאן התפתחו מנהגים שונים, המוצגים בספר. הקשר בין ההפטרות לפרשה משתנה ממנהג למנהג ומשבת לשבת: לעיתים ענייני, לעיתים לשוני ולעיתים מבוסס על מדרש". 

מדוע בחרת לעסוק באופן לא-כרונולוגי בהפטרות?

"זהו ייחודו של הספר. יש ספרים רבים המביאים את ההפטרות ודנים בהן. זה לא מעניין אותי. הוספת מנהגים קדומים (ארץ ישראל ובבל), מנהגי זמננו וכן מנהגי הקראים (שאימצו להם את המנהג בשלב מאוחר) לדיון מעניקות לווית חן לספר ועושות אותו מקיף יותר ומעניין יותר. יצירות האמנות המלוות כל פרשה ופרשה ופניני האגדה מעמיקות את הדיון בקשרים שבין הפרשה להפטרות ומציגות ספר שלא נכתב כדוגמתו עד היום".

בערב ההשקה תעסקו בעיקר בנבואות נחמה. האם זהו נושא מרכזי בנביאים?

"הנחמה היא אחד מן הנושאים המרכזיים בספרות הנבואה, בצד קריאה לחיים נכונים, נזיפות ואזהרות מפני חורבן, קללות על הגויים ועוד. החל מפרק מ' עד ס"ו שבספר ישעיהו זהו נושא מרכזי כי מדובר בנביא שחי בתקופת שיבת ציון אחרי גלות בבל, ואת נבואותיו נהוג לקרוא בין תשעה באב לראש השנה. אלו שבע ההפטרות שמכונות "שבעתא דנחמתא", העומדות בניגוד לשלוש הפטרות של פורענות שקראו בין י"ז בתמוז לתשעה באב. לימים של שיבת ציון והתאוששות מחורבן המקדש הראשון אכן מתאימות נבואות נחמה".

פרופ' אביגדור שנאן

תוכל לספר על נבואת נחמה מסוימת שמלווה ומנחמת אותך בימים אלו? או שאולי בכלל מלווה אותך נבואת פורענות?

"שאלה קשה שאלת. אנחנו בימים קשים ומדכאים. לטעמי, נבואות זעם המדברות על עם חוטא, הנהגה כושלת וכיוצא בזה נראות לכאורה קשורות יותר למה שמתרחש, אבל צריך לקוות – כי עם אובדן התקווה לא ייוותר לנו הרבה. על כן נבואות כגון "נחמו נחמו עמי" או "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה", שמתארות את שיבת ציון כמעין חזרה על גאולת מצרים, הן כגחליליות בלילה אפל המבשרות אפשרות של שינוי".

לכל הפרטים על השקת ספרו של פרופ' אביגדור שנאן "מסע בנביאים" לחצו כאן