הכול עובר, חביבי

מנדולינה Vs. כינור: הייתי מהופנט
 

אבי זכרונו לברכה היה נגן מנדולינה מומחה ושימש סולן ונגן בתזמורת בית חרושת נשר בחיפה. אני זוכר אותו מתאמן שעות. בערבים הוא היה יושב על המרפסת עם גיטרה שרכש ממלח איטלקי ומפיק צלילים שקבעו כנראה את עתידי המוזיקלי. נמשכתי אל האקורדים כמו אל קסם. אם לדייק, המנדולינה לא עשתה לי כלום, אבל הגיטרה בהחלט עשתה לי את זה. זה הדבר שנטע בראשונה את הכיוון בחיי.
 

בהמשך, בבית הספר לימדו אותנו מזמורים בקולות ובהרמוניה. כנראה זה הדבר שכבש אותי יותר מהכול, עם הגיטרה. הייתי ממש מהופנט.

 

להקת פיקוד צפון: שברנו את ההגמוניה של הנח"ל

 

יום אחד פגשתי ברחוב, בחיפה, את גדי יגיל ואת אריה פלדמן, שנהרג אחר כך במלחמת ההתשה. אמרו לי שהם הולכים לבחינות ללהקה צבאית. "תביא את הגיטרה ותבוא איתנו", הם הציעו. עברנו שם בחינות קשות מאוד, אבל התקבלנו בסוף.

 

באותה תקופה עברתי כבר מבדקי טיס, ופתאום המעבר ללהקה צבאית כבש אותי. התגייסתי ללהקת פיקוד צפון מחזור 63'. עד 65' להקת הנח"ל שלטה בכיפה והוציאה את השירים הכי יפים. בפעם הראשונה שברנו את ההגמוניה שלהם והוצאנו להיטים כמו 'לוס פיקודס צפונס', 'כוכב הצפון', 'נר בחלונך' ו'זהירות, בונים'. כולם הגיעו למקומות הראשונים במצעדי הפזמונים.

 

זו היתה תקופת הזהב של הלהקות הצבאיות, תקופה שבה בעיני אלופי הפיקודים, הלהקות היו חשובות יותר מכל השאר. כל אחד התחרה למי יש להקה טובה יותר, יותר מאשר למי יש חטיבות טובות יותר. הרדיו היה מלא שירים של הלהקות הצבאיות. מרוב שהצלחנו, הפיקוד שלח אותנו להופעות אזרחיות בחיפה. הקהל היה רוכש כרטיסים, וכל ההכנסות הלכו לפיקוד. היינו להקה רווחית מבחינה כלכלית.

 

העבודה המקצועית הראשונה: ברוב חוצפתי

 

אני ואשתי היינו חברי קיבוץ אפק. באיזשהו שלב, הבנתי שאם אני רוצה לעסוק במוזיקה, אני לא יכול להישאר בקיבוץ. הגעתי לתל אביב והייתי נואובדי. במאית תיאטרון ששמה מירי מגנוס, שהכרתי מימיה כבמאית של להקת שריון, הביאה לארץ מחזמר אמריקאי, "אני שאיש לא מכיר". " באיזשהו שלב הבנתי שאם אני רוצה לעסוק במוזיקה, אני לא יכול להישאר בקיבוץ. הגעתי לתל אביב והייתי נואובדי. במאית תיאטרון ששמה מירי מגנוס, שהכרתי מימיה כבמאית של להקת שריון, הביאה לארץ מחזמר אמריקאי, וכששמעתי עליו ניגשתי אליה, ולתדהמתי, היא נתנה לי את הג'וב "

 

כששמעתי על המחזמר ניגשתי אליה ברוב חוצפתי, כי לא למדתי מוזיקה באופן רשמי בימי חיי. אבל מכיוון שהיו לי שתי בנות והייתי צריך להביא פרנסה הביתה, עשיתי זאת. לתדהמתי, היא נתנה לי את הג'וב, ואני זוכר את המשכורת הראשונה של 500 לירות. זו היתה פתיחת הקריירה.

 

התחלתי לכתוב שירים, ובתוך זמן מה הפכתי ליוצר מאוד מבוקש. בדרך עוד השתתפתי בשלישיית שובבי ציון, אבל מהר מאוד הבנתי שמה שאני אוהב לעשות זה לא להופיע, אלא לכתוב ולהפיק.

 

"הללויה" באירוויזיון: ותודה לספרד על הנקודות

 

אם אתה רוצה להגיד שיש השגחה עליונה, הסיפור עם "הללויה" מוכיח את זה. שנה קודם לכן שלחתי את השיר לקדם אירוויזיון עם "הכול עובר חביבי", ולמה רואים כאן את ההשגחה? כי אילו הוא היה מתקבל, הוא היה מתמודד מול "א-ב-ניבי", ורק אחד מהם היה מייצג אותנו. בהמשך הקמתי את להקת חלב ודבש, ניצחנו בקדם ואז באירוויזיון. עד אותה התקופה השתתפנו בסך הכול שש פעמים באירוויזיון, וכבר זכינו פעמיים בתוך פרק זמן קצר.

 

התחרות עצמה היתה מדהימה. בזמנו, לאירוויזיון היה ערך הרבה יותר גדול. לא השתתפו אז 48 מדינות כמו שוק הכרמל, אלא 20 מדינות בלבד.

 

בתחילת שלב הניקוד, דשדשנו במקום חמישי-שישי. כבר חששתי שאנחנו מפסידים, אבל אז החלו לבוא דוז-פואה זה אחרי זה. בד בבד ספרד הובילו, עם שיר בהשתתפות ארבעה ילדים, אך לאט לאט נגסנו בהם. המדינה האחרונה שהיתה צריכה להצביע היתה ספרד, כשהם עקפו אותנו בנקודות. הם הרי לא היו יכולים לתת לעצמם נקודות, והבנו שאם הם רק יגידו את שמנו עם נקודות ספורות – הם למעשה נותנים לנו את הניצחון. בסוף הם נתנו לנו 10 נקודות, וזה מה שהעניק למעשה את הזכייה הגדולה.

 

זה היה לילה מטורף. עד שש בבוקר היינו במסיבות עיתונאים. במשך שנה שלמה הופענו בכל מדינה באירופה. היצירה שלי זכתה להצלחה בינלאומית ענקית, נוצרו 400 ביצועים בעולם, כמעט בכל שפה אפשרית, ורובם המכריע גם העתיקו את העיבוד שלי, ממש אחד לאחד. אין מחמאה גדולה מזה.

 

"הללויה", בביצוע להקת "חלב ודבש" 

סימפוניה לאירנה: אולי התחנה החשובה ביותר

 

ב-2008 התפרסם סיפורה של אירנה סנדלר, אחות רחמנייה שעבדה במשרד הבריאות הפולני בזמן מלחמת העולם השנייה. היתה לה גישה לגטו ורשה, והיא נכנסה לטפל מדי יום בפצועים ובחולים. לאורך התקופה היא עשתה מעשי גבורה עילאיים, הוציאה משם 2,500 ילדים יהודים, מצאה לכולם משפחות אומנות, ערכה רישום של שמותיהם היהודיים, ומנגד, של שמותיהם הנוצריים, והחביאה את הכול בכד מתחת לביתה. בשלב מסוים הגרמנים תפסו ועינו אותה, ואילו המחתרת הפולנית שחררה אותה. אחרי המלחמה היא חזרה לביתה, הוציאה את הכדים, מצאה את הילדים לפי השמות הנוצריים, מצאה את היהודים ששרדו את המלחמה והחזירה המוני ילדים להוריהם היהודים.

 

זה היה מעשה עלום לחלוטין, עד שמישהו נכנס לאינטרנט, קרא את הסיפור והחליט לפרסם זאת. נכתבה על כך הצגה – "Life In A Jar" - והיא אף היתה מועמדת לפרס נובל לשלום בשנת 2007, אבל הפסידה לאל גור.

 

הסיפור הזה הגיע אליי דרך אורית פוגל, מנהלת סימפונט רעננה. ברגע שהסיפור התפרסם, הממשלה הפולנית ביקשה מכל השגרירויות בעולם לעשות פרויקט למען אירנה סנדלר. אורית פוגל קראה לי לפגישה, סיפרה לי את הסיפור, ובסיומו, אמרה 'עכשיו אני רוצה שתכתוב יצירה סימפונית לכבוד הגברת הזאת'. אמרתי לה שאני לא בא מהעולם הסימפוני, אבל היא התעקשה. חשבתי על זה במשך שבוע והחלטתי שהסיפור כה מרגש, שהמעט שאני יכול לעשות למען הגברת הזו הוא לכתוב סימפוניה שתפאר את שמה.

 

לקחתי את אודי ברנר שיסייע לי בתחום הקלאסי, כתבנו את היצירה ונסענו לעשרה קונצרטים בפולין. זה היה מרגש מאוד והצלחה אדירה. מבחינתי, מעבר לאתגר המקצועי, הרגשתי שהחזרתי משהו למלאך-אלוהים הזאת. בפרימיירה, שנערכה ברעננה, ישבו בקהל ארבע ניצולות שואה שניצלו בזכות אירה סנדלר. זה היה מרגש במיוחד. " אם אתה רוצה להגיד שיש השגחה עליונה, הסיפור עם "הללויה" מוכיח את זה. שנה קודם לכן שלחתי את השיר לקדם אירוויזיון עם "הכול עובר חביבי", ולמה רואים כאן ההשגחה? כי אילו הוא היה מתקבל, הוא היה מתמודד מול "א-ב-ניבי", ורק אחד מהם היה מייצג אותנו "

 

שלושה חודשים לפני פטירתה, ראיינו אותה בטלוויזיה הפולנית, והמראיין אמרה "למה את, נוצרייה קתולית, סיכנת את חייך כדי להציל יהודים?"'. היא סיפרה שאביה היה רופא ואמר לה כשהיתה בת שש שיש שני סוגים של אנשים: אנשים טובים ואנשים רעים. "תדאגי תמיד להיות בצד של הטובים", הוא אמר לה. זה ריגש אותי עד כדי כך שהחלטתי להכניס את זה ליצירה.

 

בקיץ שעבר הייתי באוסטרליה במסגרת הסבב וניצחתי על הסימפוניה של מלבורן. בשנה הבאה כנראה נגיע עם זה גם לארצות הברית ולרוסיה. מבחינתי, זו אולי התחנה החשובה ביותר בקריירה – גם בגלל הוקרת התודה לאותה אישה נפלאה וגם בגלל היצירה. אחרת לא הייתי כותב לעולם דבר כזה.

Model.Data.ShopItem : 0 8