קצת קשה להאמין, אני אומר למיקה קרני, שתכף ייצא האלבום העשירי שלך. היא מגיבה בנימה חשדנית ותוהה למה אני מתקשה להאמין. אני מרגיע אותה ומסביר שעד היום נותרה התדמית שלה צעירה מאוד, קולית מאוד, והפער הזה, בין התדמית להספק, ששמור בדרך כלל לאמנים ותיקים הרבה יותר וחרושי קמטים, יוצר דיסוננס לא שכיח.
נשמע שהתשובה שלי - הכנה לחלוטין, אגב - בהחלט הניחה את דעתה. "אני לא כל כך מבוגרת, אבל אני חרוצה ועובדת קשה. לכן הגעתי לעשרה אלבומים. זה בהחלט תקליט חשוב מבחינתי, בין השאר, מפני שכולו מבוסס על שיר השירים, ומבחינה מוזיקלית, יש בו את כל מה שלמדתי ב-15 השנים האחרונות במוזיקה".
"אני לא אוהבת שבודקים כמה אדם דתי. אני לא צריכה שאף אחד יקפיד עלי". קרני
מיקה קרני חוזרת לשורשים, הן מוזיקלית הן רוחנית. מבחינה מוזיקלית, האלבום החדש, שייקרא "שירי בשירים", יהיה אלבום חי אקוסטי, חף מנגיעות מחשב. מבחינה רוחנית, חוזרת קרני באלבום הזה למקורות. האלבום יכלול שירים שנכתבו ברוח "שיר השירים". ההתחזקות הדתית שלה בשנים האחרונות ידועה זה מכבר לקהל שלה, וכעת היא מתבטאת גם במוזיקה.
"היה לי חיבור עמוק מאוד לטקסטים", היא מספרת, "נמשכתי אליהם מיד. למעשה, קיבלתי את הטקסטים במייל ממישהו שרוצה להישאר בעילום שם וקורא לעצמו האשי. ללא ספק, זה אדם שמבין לעומק את הטקסטים התנ"כיים. זה לא סתם שרבוט של משפטים מתוך "שיר השירים". כל שיר הוא סיפור של ממש ומעין פרשנות לטקסט. בדיסק יהיו שמונה שירים, כמו שמונת הפרקים. במופע אנחנו מבצעים את כל השירים".
אז מי זה האשי?
"אין לי מושג. אני לא יודעת להגיד עליו כלום".
האלבום הזה גם מסמן את הדרך שלך. את צועדת כרגע בשבילי היהודות. עם זאת, יש עדיין בלבול לגבי הזהות הדתית שלך.
"נכון. אני לא מנהלת אורח חיים דתי, אבל בהחלט יש לי שיח שוטף עם בורא עולם, ואני מנהלת מולו את ענייני המוסר והמחשבה וגם מנחילה לבנות שלי את המסורת היהודית. אדם לא יכול לקום יום אחד ולהחליט שהוא חוזר בתשובה. מלבד זאת, אם הרצונות שלי לא מתאימים כרגע למשפחה, צריך לעשות את זה בזהירות".
כלומר, לולא המשפחה, היית ממש חוזרת בתשובה?
"אני לא יודעת. אני בתהליך כזה, אבל אף אחד לא יודע את סופו או כמה זמן הוא יימשך".
נוסף על קריירת הסולו, מנהלת קרני שלוש מקהלות נשים: מדי שנה הן מקליטות אלבום, והכול מבוסס על לחנים מקוריים למילים מהמקורות. "פעם בשבוע אני נפגשת אתן למשך שעה וחצי, וזה דבר גדול. הן עושות את זה בשביל הכיף, בשביל לשיר ביחד, בצורה מקצועית מאוד. זה באמת תענוג".
כשהיא מנסה לבדוק מה כוללת ההתקרבות ליהדות מבחינה מעשית ויומיומית, לוקחת קרני צעד אחורה. "יש לי רתיעה מסוג השאלות האלה, כי זה לא עניינו של אף אחד מה מערכת היחסים שלי עם אלוהים", היא אומרת, "אני לא אוהבת שבודקים כמה אדם דתי. אני לא צריכה שאף אחד יקפיד עלי; אני מקפידה על עצמי מול אלוהים באופן הכי טוב שאפשר".
אבל שיתפת את הציבור באותו שינוי רוחני, לכן די טבעי לשאול את זה.
"אני מתחברת מהכיוון של תורת המוסר, בין אדם לחברו, הקהילה היהודית, הערבות ההדדית, שכמעט נעדרת מהעולם החילוני-מערבי, וגם מהכיוון של למדוד את עצמך מול סולם ערכים שגורם לך להתאזן כל הזמן, מול משהו שנמצא מעליך ונותן לך להרגיש שאתה לא הולך תלוש בעולם הזה".
בעבר הרגשת תלושה?
"כן. כשאתה לא מאמין ולא מחובר לשורש, אתה תלוש".
האלבום הקרוב הוא הראשון זה זמן רב שמיקי שביב, בעלה של קרני, אינו מעורב בעשייתו. "הגענו למסקנה שכל אחד צריך להתפתח בכיוון שלו", היא אומרת וממהרת להבהיר: "אבל מיקי הוא ללא ספק המנטור שלי במוזיקה. למדתי ממנו המון, ואני עדיין לומדת. עם זאת, הבנו שכל אחד צריך ללכת לכיוון שלו".
היה נתק מוחלט, או שבכל זאת שיתפת אותו בתהליכי היצירה?
"שיתפתי אותו כל הזמן. הוא התרגש מאוד לראות שאני עומדת על הרגליים בזכות עצמי ולראות אותי מהצד, כמוזיקאית עצמאית יותר".
נראה שלקריירה שלך נוסף עוד רובד בעקבות ההשתתפות ב"מחוברות". מה גילית שם על עצמך שלא ידעת קודם לכן?
"קודם כול, אני מאוד שמחה שהשתתפתי. זה היה תהליך מרתק בשביל כולנו במשפחה. גיליתי על עצמי עד כמה המשפחה והמוזיקה הם דברים מהותיים בחיי".
למה גילית את זה דווקא שם?
"כי שם אתה יכול לראות את החיים שלך מהצד ולא רק לחיות אותם, ופתאום ראיתי כמה מוזיקה ומשפחתיות יש אצלי. גיליתי גם דברים פחות טובים, כמו התנהגויות שונות, טון דיבור אחר וטרחנות".
אז זה היה ממש טיפול פסיכולוגי.
"כן, ללא ספק".
גם האלבומים הבאים שלך יהיו ברוח יהודית יותר, או שמדובר בהבלחה חד פעמית?
"אני בטוחה שכך יהיה גם בהמשך. אבל אתה יודע, באמנות קשה להתחייב על משהו. בכל אופן, היהדות היא חלק מהחיים שלי, והחיים שלי מתורגמים לאמנות. תמיד הייתי אדם מאמין. להתחבר ליהדות זה להתחבר לעצמך ולשורשים שלך. חוץ מזה, אני רואה בזה מין סודות יקרים שעברו מדור לדור, ואסור שהם ייעלמו מן העולם. אלה הסודות הכי יקרים שהתוודעתי אליהם בחיי, וחשוב לשמור על זה. למשל, ערך המשפחה, הערך של מנוחה יום-יומיים בשבוע, מוסר יהודי, מוסר שבין אדם לחברו - ערכים שלמדתי כבר כילדה בבית הספר, ולצערי, היום כבר לא מלמדים. אם לא יהיה לנו את זה, לאן נגיע?"
לאן שהגענו היום, לא?
"כן, אנחנו בדרך הלא טובה. אבל אני חושבת שדווקא כשרואים אדם כמוני, אדם מאמין, יהודייה גאה, אולי זה יגרום לעוד אנשים לחשוב קצת יותר לעומק. בסופו של דבר, תרבות ומסורת זה אל"ף בי"ת בעיניי".
Model.Data.ShopItem : 0
8
