הציונים החדשים: חילי טרופר

שם: חילי (יחיאל) טרופר
גיל: 30
מגורים: נס הרים
בתכל'ס: מנהל בית ספר תיכון מרשת 'ברנקו וייס' ברמלה, יו"ר הועד המנהל של  עמותת 'מעגלי צדק'
ציונות?! "ציונות משמעה עשייה חברתית"  
מוטו: להיות שותף לשינוי סדרי עדיפויוית והכרעות ערכיות בתחום הכלכלי- חברתי

הזמן הכי רגוע של חילי במשך היום הוא בשעות הבוקר המוקדמות, כשהוא עושה את דרכו לתיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון ברמלה, שהוא מנהל כבר למעלה משנה. אחר כך קשה לשוחח עמו, מפני שהוא עסוק מאד ומתרוצץ ממקום למקום. נראה שלא היו מזיקות לו עוד כמה שעות  ביממה. 

כשאומרים "מנהל בית ספר" מתעוררת לרוב יראת כבוד, אולי שארית להדרת הכבוד שחשנו כלפי הנושאים בתואר הזה בילדותינו. חילי, לעומת זאת, נראה כמו סטודנט צעיר ונמרץ, חבוש כיפה, שלא מזכיר את דמות המנהל המסורתית. 

חילי, בן למשפחה דתית מקטמון הישנה בירושלים, אומר: "אצלנו במשפחה אין עורכי דין או אנשי עסקים", ומספר על עשרה אחים ואחיות שכולם עוסקים בנושאים חברתיים ובעמותות רווחה וחינוך. אבי המשפחה, ד"ר דני טרופר, הקים את ארגון "גשר" המגשר בין דתיים לחילונים ונחשב לדמות ידועה בירושלים.

לפני כתשע שנים היה חילי בין מקימי עמותת "שכן טוב", שעסקה במתן צדקה ובחלוקת מזון בימי שישי. זה התחיל בקטן – בתחילה הם טיפלו בארבע משפחות, וכיום כ- 1,000 משפחות מקבלות תרומות מזון שנאספות ומחולקות על ידי מתנדבים.

צילום: אוסקר אבוש

העמותה מנהלת גם מרכזי למידה לנוער המגיע ממצב סוציו אקונומי נמוך ומפעילה "קפה נודד" - בתי קפה ניידים שמיועדים לאנשים שלא יכולים להגיע לבתי קפה רגילים, למשל מוסד לאוטיסטים או מעון לנשים מוכות. "בעשייה הזו אנחנו עונים על צורך של עוני קהילתי", מסביר חילי. "בהתחלה חשבנו שעוני משמעו צרכים חומריים, כלומר מזון וכסף למחייה, אבל מהר מאוד גילינו שלמושג עוני יש משמעות עמוקה הרבה יותר - הצורך של אנשים להיות מעורבים בחיי החברה והתרבות".

למסגרת הרחבה של המושג 'עוני' חילי קושר שני מושגים נוספים -  צדק וצדקה. לדעתו "צדקה היא עזרה לילדים בבגרות או עזרה לאדם נכה להגיע לביתו" הוא מסביר "וצדק הוא האפשרות לתת לכל ילד חינוך סביר או לאפשר נגישות לנכים בכל מקום".

כמה מתחלואי החברה הישראלית - סחר בנשים, התייחסות קשה לפליטים, התעלמות ממפוני רצועת עזה ועוד - גרמו לחילי לתהות על משמעותה של הזהות היהודית. לדעתו  "זהות יהודית" אינה מוגבלת להפסקת התחבורה הציבורית בשבת או לשמירה על כשרות בפסח. העיקר בזהות היהודית הוא השמירה על חברה שיש בה צדקה וצדק, לצד דגש על סולידריות ומתן כבוד לכולם, ושיש בה חשיבות עליונה לחינוך ולבריאות.

"הדבר הכי חשוב הוא עם ישראל, וציונות משמעה עשייה חברתית שתוביל לבנייתה של חברת מופת", אומר חילי. "החברה שלנו נמצאת במקום שני בעולם בפערים חברתיים ובסחר בנשים, ואנחנו מדדים מאחור בהענקת אפשרויות תנועה לנכים.  לא נגיע לשום מקום אם לא נטפל בבעיות החברתיות. עלינו ליצור חברה ישראלית צודקת, שיש בה הקשבה לאחר ועזרה למצוקתו, עם חינוך בסיסי, קורת גג ושירותי בריאות לכולם".

תובנה זו הובילה אותו  להיות בין מקימי עמותת "במעגלי צדק", הדוגלת בנתינת מענה יסודי וכולל לסוגיות חברתיות. בין היתר העמותה מעניקה "תו חברתי"  לבתי עסק העומדים בקריטריונים  חברתיים בסיסיים: תשלום לעובדים בזמן, שכר מינימום, הפרשה לביטוח לאומי, נגישות למוגבלים ותפריטים הכתובים גם בכתב ברייל. "יש מקומות שמוגדרים כשרים בגלל שהם שומרים על כשרות האוכל, אבל הם  לא שומרים על כשרות חברתית", מסביר חילי "לכן התו החברתי ניתן גם למקומות שאינם כשרים – אבל הם כשרים  מבחינת היחס ההוגן לעובדים ולמבקרים. למעלה מ-400 מקומות כבר קיבלו את התו אחרי שעשו את השינויים ההכרחיים".

חילי מדגיש  את שילובם של בני הנוער באידיאלים האלה. "המקום הראשון שצריך להיות הוגן בראייה חברתית הוא בית הספר" הוא מסביר "מינינו תלמידים ל'נאמני תעסוקה', ותפקידם הוא לדאוג שלמאבטח תהיה סככה מעל ראשו ושהמנקים יקבלו יחס הוגן. הפעלנו את התוכנית גם בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, ואחרי היכרות ממושכת של התלמידים עם עובדי הניקיון הם גילו שקבלן הניקיון לא נותן לעובדים לצאת לחופשה בעיד אל פיטר, והתלמידים החליטו לשחרר את עובדי הניקיון בחג וניקו במקומם. העמותה אמנם שילמה עבור סמרטוטים ומטאטאים אבל זה היה שיעור  מצוין. התלמידים למדו  לנקות שפריץ של שוקו מעל הקיר ומסטיק שדבוק על השולחן, אבל מעבר לכך הם עברו תהליך הטמעה של ערכי מוסר".

בתיכון שאותו מנהל חילי לומדים בני נוער בסיכון שנפלטו מכל מסגרת אפשרית, ובית הספר הזה הוא הסיכוי האחרון לרבים מהם. חילי מאמין שהדרך הנכונה לשלב אותם במערכת החינוך ובחברה היא להאמין בהם ולא להוריד את רף הציפיות. "צריך להחזיר לילדים האלה את האמונה שלהם בעצמם" הוא אומר "אחרי שאמרו לך שאתה דפוק במשך כל כך הרבה שנים - בסוף אתה מאמין בזה. חייבים לשבור את מעגל הקסמים הזה, וזה קשה אבל אפשרי".

הוא מסרב להיכנע לפסימיות, ושומר על רוח חיובית. "בדרך כלל שומעים בחדשות על דברים רעים שקורים כאן, והדברים הטובים נשארים בצל. יותר מעניין לקרוא על 500 האנשים העשירים ביותר בארץ מאשר על 500 אנשי החינוך המובילים. זה משיג יותר רייטינג. אבל יש  הרבה איים של טוב בחברה הישראלית. אם תגיעו לרמלה תראו דברים קשים אבל  גם דברים טובים ונפלאים, שהם  ההיבט האופטימי של החברה הישראלית".