קראת לי אסתר

28.02.10

נס פורים ונצחונו של מרדכי על המן הם גם סגירת חשבון תנ"כי-היסטורי. במיוחד לחג, גיל קופטש הופך את מגילת אסתר לדף השבועי

"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל-אֲגָג, וְעַל-מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר ...  וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל לֵאמֹר.  נִחַמְתִּי כִּי-הִמְלַכְתִּי אֶת-שָׁאוּל לְמֶלֶךְ-כִּי-שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת-דְּבָרַי לֹא הֵקִים"

(שמואל א' טו, ט)

תרגום
מלכותו של שאול נלקחת ממנו משום שעבר על מצוות ה' להשמיד את עמלק. הוא אמנם משמיד הרבה עמלקים, אבל את אגג המלך הוא משאיר בחיים. ומשאיר גם כמה פרות. בכל זאת, עם ישראל רוצה לעשות על האש.

הקשר 
מגילת אסתר שזורה ביטויים המתכתבים עם סיפורים אחרים במקרא. מלכותה של ושתי תינתן ל"רעותה הטובה ממנה", כמו ששמואל נתן את מלכותו של שאול לדוד, רעהו הטוב ממנו. על אסתר נאמר "יפת תואר וטובת מראה" – ביטוי שנאמר רק פעם אחת נוספת בתנ"ך, על רחל, אמם של יוסף ובנימין.

 קראת לי אסתר
אסתר טובת המראה. ג'ון אוורט מיליי

אז קשורים הסיפורים הללו לפורים?

דיון
מגילת אסתר נפתחת במסיבה מטורפת. אחשוורוש עושה מסיבה שמונים ומאת יום. חצי שנה. רצוף.  והוא כל הזמן שותה. מה שנקרא בעברית - קראחנה.

וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל-הָעָם ... בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה מִשְׁתֶּה-שִׁבְעַת יָמִים.  

נגמרה המסיבה של החצי שנה, אז הוא עושה עוד מסיבה קטנה של שבוע. אפטר פארטי כזה, להירגע. צ'יל אאוט.  

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, אָמַר... לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, בְּכֶתֶר מַלְכוּת: לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ. 

אחשוורוש רוצה להשוויץ באשה שלו. אבל שימו לב, קראו את הפסוק בהילוך חוזר - להביא את ושתי בכתר מלכות.

זה כל מה שהיא תלבש?  

פרשנינו מתעכבים על השאלה וקובעים שכן. המלך רוצה שהמלכה תבוא לבושה רק בכתר, להראות לכל השרים את יופייה. תארו לכם היום ישיבת ממשלה. ביבי מתקשר לשרה. אומר: "שרהל'ה. פואד פה. אלי ישי פה. שתינו קצת. רוצים לראות אותך ערומה. בואי."

מה הסיכוי שזה יקרה? אין סיכוי.

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא ... וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. 

והוא מחליט להביא מישהי חדשה.

וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים, וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי.

כלומר, אחשוורוש מארגן לעצמו תוכנית ריאליטי. "הרווק".   
ונשאלת השאלה, מדוע המלך מקבץ כל נערה בתולה טובת מראה?
מה אתם רוצים? שיקבץ כל זקנה? עם חצ'קונים?
הבן אדם מבין טלוויזיה. והוא עושה תשדירי פרומו ב-127 מדינות, ב-127 שפות.

 וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ ... וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה ... וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ.

אסתר נשלחת לריאליטי הזה, למורת רוחו של דוד שלה מרדכי. כי זו תחרות מאד קשה ואכזרית.

וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ ... יְמֵי מְרוּקֵיהֶן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים. 

שמים את המתחרות חצי שנה באמבטיית שמן המור, וחצי שנה הן באמבטיית בושם. שנה שלמה במרינדה. שנה שלמה. זאת עונה מאד ארוכה. כמעט כמו הישרדות. הריח כנראה היה מאד חשוב לרווק, לאחשוורוש.

וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל-הַמֶּלֶךְ ...  בָּעֶרֶב הִיא בָאָה, וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה לֹא-תָבוֹא עוֹד אֶל-הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם-חָפֵץ בָּהּ...   

מדובר פה בדרך כלל בשימוש חד פעמי. רק שהמלך לא מדיח מהבית, הוא משאיר אותן אצלו בארמון. למקרה שהוא ירצה אותן בעונה השנייה. אבל בכל זאת יש לנו מנצחת - אסתר מקבלת את ורד הרושם הראשוני.

רק אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן הָאֲגָגִי ... וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ ... כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן. וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

יש לנו פה בעיה. המן נהיה השר הכי מכובד, ומרדכי לא משתחווה לו. אולי מגאווה, אולי פשוט כאבי ברכיים. פרינציפ הוא לא משתחווה. אם הוא היה משתחווה, אולי סיפור המגילה היה נגמר פה. אבל לא. מרדכי אובססיבי, וגם המן אובססיבי. ולא נאה לו להרוג את מרדכי לבד. אז הוא רוצה להשמיד את כולם.

 קראת לי אסתר
משולש מסוכן: אחשוורוש, אסתר והמן. רמברנדט

וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ - יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם;  ַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל-יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

אחשוורוש, מרוב מסיבות נגמר לו הכסף. אז הוא אומר – בכיף. והוא  מפרסם חוק: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד ... וּשְׁלָלָם, לָבוֹז ... וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת. 

עשו את היומית, מתיישבים עושים כמה דרינקים.     

וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב; וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת-מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְלֹא-קָם וְלֹא-זָע מִמֶּנּוּ, וַיִּמָּלֵא הָמָן ... חֵמָה. 

המן יוצא מהמשתה בכיף שלו. היה לו יום מוצלח. הוא רואה את מרדכי עם האף היהודי הזה מסתכל עליו ולא משתחווה. המן משתגע. אומר, "הלו, שלושה עשר לחודש אדר אתם מתים כולכם, ואתה עוד לא משתחווה? אתה דפוק?". המן בא לחנוק אותו. אבל אז הוא נזכר שזה לא לרמה שלו. הוא חושב בגדול.

ויִּתְאַפַּק הָמָן, וַיָּבוֹא אֶל-בֵּיתוֹ;

והוא בוכה לזרש אשתו. ואומר לה: נכון שיש לי כבוד ועושר ואני הולך לעשות שואה ליהודים בקרוב. אבל מה, כָל-זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי: בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב.
זרש אומרת לו: מה הבעיה? סע לאיקאה. תקנה עץ, חמישים אמה, ומחר בבוקר תלה את היהודון הזה וּבֹא-עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ;
והמן אומר: וואלה, איקאה פתוחים עד מאוחר היום. נוסע, מביא את העץ, מתחיל להרכיב אותו בטירוף כל הלילה.
הסוף ידוע כמובן. מרדכי היהודי מנצל את הזמן הזה ושולח את אסתר כנערת פיתוי למשימה גורלית. היא מקסימה את המלך, נוגעת לו בשרביט, והופכת את רוע הגזירה.
אבל נשאלת השאלה מדוע? מדוע אנחנו קוראים את המגילה?
בגלל שני אנשים אובססיביים. מרדכי והמן.

מרדכי הוא מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. צאצא של שאול בן קיש משבט בנימין. המן האגגי הוא צאצא של אגג מלך עמלק. כלומר, המלחמה ההיסטורית בין מלך ישראל למלך עמלק נמשכת, ומרדכי עושה פה תיקון לפאשלה שעשה שאול המלך. ראה שמואל א', פרק טו.

 קראת לי אסתר


Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי