לירושלים במגילת איכה יש דימוי רווח של אישה: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד [...] הָיְתָה כְּאַלְמָנָה". לצידו, יש במגילה מופעים של גבריות: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי". גברים ונשים כאחד מתוארים בתוך ההקשר המשברי של החורבן. הם מושלכים מחייהם, מתפקידיהם, ממיקומם החברתי.
בעקבות המגילה, גם מדרש איכה רבה נדרש להתייחסות לגבריות ונשיות בהקשר של החורבן. עבור המדרש, גבריות ונשיות הם יסודות מרכזיים של זהות ושל סדר חברתי שהחורבן הרס ופרע בדרכים שונות. במהלך הסדרה נבקש לברר כיצד משתמש המדרש בדימויים המארגנים גבריות ונשיות לכדי רקימת סיפור הכאוס של החורבן: דרשות פסוק המאתגרות אבחנות מגדריות של הלשון העברית, משָלים על מערכת יחסים והיררכיה שמשתבשים בין מלך למלכה או בין מלך לבנו, סיפורים על אודות חכמים ופשוטי עם העוסקים בתמות שנוגעות למצור ומלחמה, ועוד. הסדרה תציע ניתוח ספרותי של קטעי מדרש שיחשפו את מרחבי הדמיון החז"לי בהקשר המגדרי, ואת חלקו בעיצוב תמונת החורבן הקשה.
ד"ר חנה פנחסי היא חוקרת במרכז קוגוד של מכון הרטמן ומנהלת תוכנית "משכילות״.