חור בעלילה

אחרי הנישואין של יצחק, לוקח לו אברהם הזקן אישה נוספת ששמה קְטוּרָה, והיא יולדת להם שישה בנים. לפני מותו העניק אברהם לבני הפילגשים מתנות ושלח אותם אל ארץ קדם. הוא מחליט להפריד בינם ובין יצחק. מדוע כתוב "בני הפילגשים" ברבים? הבנים של מי חוץ מבניה של קטורה? התשובה לא-ברורה. ואז מסופר כך:

"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל־מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל־שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן־צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מַמְרֵא" (בראשית כה, ח-ט).

יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו? מאין הגיע פתאום ישמעאל? בפעם האחרונה ששמענו עליו, הוא גורש למדבר עם אימו הגר, והם כמעט מתו ליד בְּאֵר לַחַי רֹאִי, ואז מלאך אלוהים הציל אותם. הדבר היחיד שמסופר על ישמעאל לאחר מכן הוא: ״וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת. וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח־לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (בראשית כא, כ-כא). איך פתאום חוזר ישמעאל לסיפור ומגיע לקבור את אביו? איך בכלל הוא ידע שאביו נפטר? יש פה חור בעלילה.

מדרש "פרקי דברי אליעזר", שנכתב בסביבות המאה השמינית לספירה, משלים את הפער. המדרש מספר ששלוש שנים אחרי הגירוש הלך אברהם לבקר את ישמעאל במדבר. הוא הבטיח לשרה, אשתו הקנאית, שהוא אפילו לא יֵרד מהגמל; הוא רק רוצה לוודא שהילד בסדר. הוא מגיע לשם בצוהרי היום ופוגש את אשתו, והיא מספרת לו שישמעאל והגר אינם בבית. הוא לא מגלה לה מיהו ומבקש ממנה שתיתן לו מעט לחם ומים כי עייפה נפשו מהמדבר, אבל היא משיבה שאין לה לא לחם ולא מים.

מי שאינה נותנת לעובר־אורח צמא מים אינה מתאימה להיות אשתו של בנו. הסיפור הזה כמובן מתכתב עם הכנסת האורחים האברהמית ועם סיפור פרשתנו זו, שבה רבקה משקה את עבד אברהם ואת גמליו, וכך יודע אברהם שהיא תהיה שידוך נהדר ליצחק. אברהם מחליט להעביר מסר לישמעאל, והוא מבקש ממנה למסור לו שהגיע זקן אחד מארץ כנען לפגוש אותו, וזקן זה מסר שעליו להחליף את מפתן ביתו. הוא ידע שישמעאל החכם יבין מייד שהזקן זה הוא, אברהם, ושאין כוונתו לדלת, אלא למי שנמצאת במפתן הבית - אשתו. על פי המדרש, ישמעאל הבין את הדברים מייד וביקש מאימו למצוא לו אישה אחרת. הגר חזרה לבית אביה והביאה לו אישה ששמה פאטמה.

הבחירה של המדרש מעוררת פליאה. זהו סיפור שנכתב זמן קצר אחרי שהאסלאם התחיל להתפשט בעולם. פאטִמה (فاطمة), לפי המסורת האסלאמית, היא בתו של מוחמד, ודמותה נחשבת קדושה במיוחד. בשיעה מכנים אותה פאטמה א-זהרא, פאטמה "הזוהרת", והיא סמל לטוהר ולנאמנות. הטקסט הזה הוא ככל הנראה הפעם הראשונה שהשם פאטמה מוזכר בעברית.

המדרש ממשיך ומספר שלאחר שלוש שנים, חזר אברהם לבקר את בנו, ששוב לא היה בבית, אבל הפעם קיבלה את פניו פאטמה, אשתו החדשה, והיא נתנה לו לחם ומים. כעת "עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות, וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמי אביו עליו כרחם אב על בנים" (פרקי דרבי אליעזר, פרק כט).

לפי המדרש היפה הזה, הקשר בין אברהם לבנו נשמר לאורך כל השנים. ברכת אברהם הביאה כל טוב לביתו של ישמעאל, והוא ידע זאת והכיר טובה לאביו. הוא כנראה כבר פחות כעס על הנטישה בילדות, וכאשר הוא שמע שאביו נפטר, הוא הגיע לקבור אותו יחד עם אחיו הקטן יצחק.

ויש גם רמז בפרשה לכך שיצחק וישמעאל היו בקשר. יצחק פגש את רבקה בבְּאֵר לַחַי רֹאִי – המקום שבו ניצל ישמעאל ממוות. ייתכן מאוד שהתורה רומזת לנו שיצחק ואחיו נפגשו שם.

ובאמת, מייד אחרי קבורתו של אברהם, נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית כה, יא). ייתכן שהאחים שמרו על קשר, ואולי אף שמרו זה על זה.

ועכשיו אולי הגיע תורנו להשכין שלום ואחווה בין בניו של יצחק לבניו של ישמעאל.

מבוסס על פרק 335 – פרשת חיי שרה: יצחק וישמעאל - האיחוד בהסכת היומי מקור להשראה

תמונה ראשית - גירוש הגר \ ויקיפדיה